זירת הגלובליזציה

מבוא

בעבודה זו אעסוק בנושא הגלובליזציה.

הדילמה אותה בחרתי לחקור היא:

הדילמה בין פרסום של מידע מסווג לטובת הציבור הישראלי
 אל מול הגעת המידע לגורמים עוינים.

במהלך העבודה למדתי על שלושה מושגים מרכזיים המתקשרים לדילמה בה בחרתי לעסוק. המושגים הם:
*גלובליזציה
*טלוויזיה בינלאומית
*אימפריאליזם תרבותי

בנוסף, כדי לענות על הדילמה נעזרתי במאמר שכתבה נועם שיזף בחודש שעבר-
"עיתונאים בעד צנזורה" העוסק בארגון "שוברים שתיקה".

מושגים

גלובליזציה:
גלובליזציה היא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים הפוליטיים, התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מצב זה הביא ליחסי תלות הדדית בין חברות שונות, ללא קשר לאופי היחסים ביניהם.
משמעות המילה גלובליזציה היא פעולה של יחסי גומלין בין מדינות. הפיכת קשרים מקומיים לבינלאומיים באמצעות חציית גבולות. יחסי הגומלין יכולים להתבטא באמצעות קשרים חברתיים, כלכליים, מסחריים.
בעבר, כל עם היה בעל שפה ותרבות משלו. אך, עם חדירת אמצעי התקשורת לכל העולם, הטכנולוגיה אפשרה לחשוף את כל מדינות העולם החופשי למגוון שידורים בינלאומיים. 

בכתבות הבאות ניתן לראות כי מתקיימים יחסי גומלין - קשרי מסחר בין מדינות:

טלוויזיה בינלאומית

מאז שנות ה-80 חלו מספר שינויים בטכנולוגיה. כיום, ניתן לצפות במגוון ערוצים מקומיים או זרים או גלובליים. הטלוויזיה הבינלאומית הציבה יתרונות וחסרונות:

חופש המידע- היתרון הוא שהצופה יכול לשאוב מידע ממספר רב של ערוצים.
                    החיסרון הוא שמידע רגיש שפורסם לציבור יכול לשרת את האויב.

חשיפה לתרבויות- היתרון הוא פתיחת האפשרות להיחשף לדרכי חיים שונות ומגוונות.
                          החיסרון הוא הקושי לשמר זהות תרבותית ייחודית.

העברת מסרים- היתרון הוא שניתן לפנות ולהעביר מסרים ברחבי העולם.
                       החיסרון הוא שהתקשורת עלולה לשרת גורמים עוינים כמו טרוריסטים.

https://www.youtube.com/watch?v=8y6FXi_ap7k

7:09 - 8:47

בקטע זה ניתן לראות כי פעיל הארגון 'שוברים שתיקה' מתחקר חייל משוחרר.
הוא שואל אותו שאלות על מידע ביטחוני רגיש ומסווג.
בקטע זה בולטת הדילמה בין היתרון והחיסרון של חופש המידע והעברת המסרים.

אימפריאליזם תרבותי

תרבות המצוידת באמצעים טכנולוגיים משופרים, משאבים כלכליים והשפעה פוליטית, יכולה, באופן מכוון ולא מכוון, להעביר מידע וסגנון חיים לתרבויות חלשות יותר.
כתוצאה מכך, תרבות אחת, למשל האמריקאית, משתלטת על תרבויות אחרות.

בעידן של אמצעי התקשורת ההמוניים אין עוד צורך בכוחות צבאיים כדי לכבוש מדינה אחרת. בעזרת שידורי טלוויזיה וקולנוע, תרבות אחת כובשת תרבות אחרת.

ארה"ב היא ספקית התכנים הגדולה בעולם. תכנים אלה מכילים ערכים אמריקאיים ומערביים.
בשעה שתרבויות חלשות יותר, שאינן יכולות לייצר תכנים המוניים באופן כה גדול (לדוגמא כמה סרטים ישראלים יש לעומת אמריקאיים, בבתי הקולנוע), נפגשות עם תכנים אלה, הן מתחילות לוותר על התרבות והזהות הלאומית וההיסטורית שלהן, ולוקחות לעצמן את התרבות החדשה.

התוכניות הללו הן התוכניות המצליחות ביותר בערוץ ישראלי - 'הוט 3'.

מדובר בסדרות דרמה או קומדיה אשר לרוב נותנים לנו הצצה לחיי הזוהר,אושר ועושר של האמריקאים.

הסדרות הללו גורמות לצופים להאמין בערכים מסוימים ובכך "להעתיק" את חיי התרבות האמריקאית.

אדום =סדרות אמריקאיות כחול = סדרות ישראליות.
ניתן לראות כי יש 14 סדרות אמריקאיות לעומת 6 סדרות ישראליות - בערוץ ישראלי!

תשובה לדילמה

כיום, בעידן הטכנולוגי, בעזרת כל האמצעים הטכנולוגים (טלוויזיה, מחשב, אינטרנט, פלאפון) מידע יכול לעבור מאחד לשני בקצב שיא.
הגורמים הבכירים במדינה נמצאים בדילמה מתמשכת:
מצד אחד, זכות הציבור לדעת. כלומר, ע"פ חוק זכותו של האזרח לקבל מידע מרשויות השלטון על פעולתן. אך מצד שני, המצב במדינה לא מאפשר לפרסם כל פרט. את מדינה ישראל מקיפים המון גורמים עוינים שרוצים ברעתנו ולכן לא ניתן לספק להם מידע שיכול לשרת אותם נגדנו.

ארגון "שוברים שתיקה" שהוקם בשנת 2004 על ידי מספר לוחמי צה"ל משוחררים ששירתו בשטחים מצהיר כי מטרתו "להעלות את המודעות למציאות היומיומית בשטחים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה על אוכלוסייה אזרחית, זאת על מנת להביא לסיום הכיבוש".
הארגון גובה עדויות מחיילים ומחיילים משוחררים, ומציג מקרים שבהם לטענתו חיילים או מתנחלים נהגו שלא כשורה, ביצעו עוול או התעללו בפלסטינים, בדרך של ביזה, השחתת רכוש, ירי לא חוקי או פעולות לא מוסריות אחרות. צה"ל טען כי העדויות הן אנונימיות ומבוססות על שמועות ועדויות שמיעה.

דילמה זו מלווה את מדינת ישראל במשך עשרות שנים.
לדעתי, יש לנהוג בפני כל מקרה בצורה שונה. כלומר, אם המקרה עוסק במידע שהציבור חייב לדעת כמו מבצעים צבאיים, מלחמות יש לפרסם את המקרה בצורה מורחבת ככל האפשר.
אך אם מדובר באסטרטגיות מלחמה או תכנון של הריגת גורם עוין אין לפרסם את המקרה לפני שנעשה וגם לאחר שהמקרה הושלם אין לפרסם אותו בשלמותו כדי לשמור על האסטרטגיות המיוחדות לצה"ל.

בנוסף לכך, על ארגון "שוברים שתיקה" להפסיק את פעולתם מכיוון שלדעתי פרסום של עדויות אנונימיות בלי פירוט מדויק של המקרה הוא מיותר לחלוטין מכיוון שבצורה כזו צה"ל והגורמים הבכירים לא יוכלו לטפל במקרה. על הארגון לפנות בצורה דיסקרטית לצה"ל ולהביא לידם עדויות מלאות עם כל הפרטים כדי שמידה והמקרה נעשה צה"ל יוכל להעמיד לדין את הנאשמים.