מטלה מסכמת ריאלטי

"מי המנצל ומי המנוצל בתכניות הריאליטי?"

תכנית ריאליטי היא תכנית מציאות המציגה אנשים אמיתיים בזמן שהם חווים אירועים מתוכננים או אמיתיים. ז'אנר תכניות הריאליטי נפוץ מאוד בישראל וישנן עשרות תכניות פופולאריות מסוג זה בשנים האחרונות לדוגמה האח הגדול, הישרדות, היפה והחנון, המרוץ למיליון, הכוכב הבא וכו'.

בתוכניות הריאליטי הניצול מגיע מ3 גורמים שונים: ההפקה, המתמודדים והצופים. כל גורם מנצל גורם אחר וכל גורם מנוצל ע"י גורם אחר.

הניצול מתחיל בהפקה, באנשים ששולטים על התוכן שבו נצפה בבית.
ברוב המקרים מבחינת המפיקים ועוזריהם "המטרה מקדשת את האמצעים". ההפקה מגלה על המתמודדים מידע אישי ומשתמשת בו נגדם, היא מסיטה את הנעשה בתכנית כדי שיתאים לצרכיה. עורכי התכנית הם אלו המחליטים מה מבין אלפי החומרים שצולמו ישודר אצלנו בטלוויזיה ובאיזה הקשר. בכך הם גם בונים מחדש את האישיות של אותו מתמודד וכאן נעשה הניצול של ההפקה כלפי המתמודדים.

בחוזה אשר עליו חתומים המתמודדים מצוין כי הם מודעים לכך החשיפה יכולה לגרום להם לנזק.

לפני מספר שנים, הילה מפנו, מתמודדת בעונה הרביעית של "היפה והחנון" תובעת את ערוץ 10 ואת חברת ההפקה ומבקשת למנוע את שידור הקטעים בהשתתפותה. בכתב התביעה היא טוענת כי שיקרו לה, הטעו אותה, הפעילו עליה מכבש לחצים לאורך תקופה ארוכה במטרה לגייס אותה לתכנית תחת מצג השווא לפיו פורמט השתנה - ולבסוף הציג אותה כטיפשה "לצורך קידום רייטינג".

הילה היא סטודנטית למדעי המחשב בטכניון. היא טוענת כי כשהוצע לה להשתתף בתוכנית הובהר לה כי בעונה הנוכחית, בניגוד לקודמותיה, הבנות יוצגו כ"יפות וחכמות", אולם רק אחרי שכבר התחייבה להשתתף, במהלך הצילומים עצמם, הבינה שלא כך הדבר. בכתב התביעה נטען כי במהלך יום הצילומים הראשון הזכירה את העובדה שהיא לומדת בטכניון, ונציג מההפקה הורה לה במפורש שלא להמשיך ולומר זאת. עורך התוכנית, לדבריה, אמר לה שהדבר יוזכר בהמשך "כהפתעה" - וכל אזכור מוקדם על הלימודים שלה ירד בעריכה. בעקבות זאת שאלה את העורך אם חל שינוי, והוא השיב לה: "מה פתאום, אין שום שינוי והבנות כאן הן כולן חכמות ומוצלחות".

מתוך Ynet

המטרה הגדולה של ההפקה היא לגרום לכך שאחוז הרייטינג יהיה הגבוה ביותר ושמה שקורה בתכנית יהפוך להיות 'שיחת היום' של הצופים ביום למחרת ובכדי שזה יקרה היא חייבת לספק לצופים את התוכן הענייני ביותר הכולל רומנים, משברים, ריבים וכו'.
וכאן מתחיל הניצול הנגדי, הניצול של הצופים בבית כלפי ההפקה.

הצופים בבית צופים בריאליטי בגלל מספר סיבות:

(1) צרכים אסקפיסטים => בריחה מהמציאות, הפגת מתחים ובעיות, הדחקת צרות.
(2) צרכים חברותיים => יחסים אישיים, צפייה כדי להתחבר לאחרים.
(3) צרכים ריגושיים => חיזוק, הערכה עצמית.
(4) צרכים קוגניטיביים => היכרות עם הסביבה עם תחומי העניין עליהם כולם מדברים.

ההפקה, אשר מתכננת במשך שעות איך להביא את הדבר הגדול הבא עובדת מאוד קשה כדי לספק את הצופים ואילו הצופים מגיעים הביתה אחרי יום עמוס בדאגות וחששות, מתיישבים על הספה וצופים בחיים של אנשים אחרים בלחיצת כפתור אחת מבלי שיצטרכו להתאמץ כלל. ולא רק שהם לא מתאמצים, לרבות הצפייה מרגיעה ומעסיקה אותם לשעה או שתיים ביום בהן הצופים מתנתקים מהמציאות הקיימת.

עקב זה, נוצר ניצול נוסף והוא של הצופים כלפי המתמודדים.
הצופים מנצלים את חייהם של המתמודדים למען טובותיהם האישיות. במחקר שערכו בשנת 2004 על צפייה בתכניות הריאליטי גילו כי המניע העיקרי לצפייה בתכניות מציאות היה התשוקה למעמד, הרצון להרגיש חשוב, חזק ומקובל. הצופים חשים בעליוניות על המשתתפים בתכניות אשר לעיתים קרובות מוצגים בכישלונם, בעליבותם או במצבים מביכים. שנית, המסר הסמוי בתכניות אלה הוא שגם 'האדם הפשוט' יכול להגיע להצלחה משגשגת. המניע השני בחשיבותו היה נקמה. התשוקה לנקמה נשענת על הנאה מצפייה בהתמודדות, בתחרות וגם בכישלון של מי שרוצים בכישלונו. הצופים מזדהים עם דמויות גם באופן שלילי, ברצון לראותם מובסים, נכשלים ומושפלים.

המתמודדים בתכנית הם אלו המנוצלים הכי הרבה, הם הפכו להיות מן 'בובות על חוט' על חברי ההפקה אך באותה מידה חלקם יוצאים גם הכי מורווחים.

המתמודדים מנצלים את הבמה שההפקה נותנת להם לצרכיה האישיים ומנצלים את הקהל שצופה בהם לצרכיו האישיים כדי לפרסם את האג'נדות הפרטיות שלהם, הם מנצלים את זמן המסך שניתן להם כדי להתפרסם, כדי שיכירו בהם. המתמודדים הם מרכז הריאליטי הם אלה שקובעים כמה אחוזי רייטינג התכנית תקבל ומה תהיה שיחת היום ביום שלמחרת התכנית.

המתמודדים מגיעים לתוכניות בגלל 3 סיבות:
(1) פרסום אישי
(2) זכייה בפרס הגדול
(3) פרסום אג'נדות

כדי שכל אחד משלושת הדברים הללו יקרו על המתמודדים ליצור כמה שיותר מהומה סביבם גם חיובית וגם שלילית.

בעונה 6 של האח הגדול השתתף אלדד גל עד. אלדד הגיע לתכנית על תקן "המתנחל". כמו כל אחד מהמתמודדים המטרה הראשונה שלו הייתה לזכות במיליון, השנייה הייתה להתפרסם והשלישית לשנות את הסטריאוטיפ על המתנחלים.

"שתי סיבות הביאו אותי לתוכנית. הראשונה טיפה אגואיסטית, והיא לעשות לביתי, להתפרסם - תמיד אהבתי טלוויזיה, זה עולם שמושך אותי, לפני או מאחורי המצלמה. המטרה השנייה קצת יותר חשובה - והיא להראות שיש מתיישבים שפויים. בתקשורת אוהבים להציג אותנו כשונאי ערבים, שמסתובבים עם עוזי וחולצות פלנל ומחפשים רק להרוג ערבים. זה לא ככה. מתיישבים הם כמו הקיבוצניקים של פעם - אנשים שבאו ליישב את המדינה. המדינה שלחה אותנו לגור בגוש קטיף ולהפריח את השממה. זה חלק מארץ ישראל, הכל שלנו - מאילת ועד מטולה, עם כל מה שבאמצע".

מתוך ישראל היום

לסיכום, לתכניות הריאליטי יש 3 צדדים- ההפקה, המתמודדים והקהל. כל צד מנצל ומנוצל ע"י צד אחר. לכל ניצול יש את היתרונות והחסרונות שלו, אך הוא חלק בלתי נפרד מהתכנית. 

מקור אקדמי