משימה מסכמת לחבות התקשורת
אחת
מהפרשות המדוברות ביותר בשנת 2013 הייתה פרשת "משחקי חברה".אייל הואשם בחשד לאונס קטינות במהלך מסיבות פרועות ביחד עם אביו.
על הפרשה הוטל צו איסור פרסום מאחר ולא היו ממצאים שיוכלו להוכיח את ההאשמות כלפי אייל. פרשת "הזמר המפורסם" סחפה אחריה עניין רב בתקשורת ולמרות שכולם כבר ידעו במי מדובר, עד להסרת צו איסור הפרסום לא היה ניתן לפרסם את שמו באמצעי התקשורת השונים.
במהלך
התכנית "הבוקר של קשת" המנחה גלית גוטמן הציגה את הפרשה על מנת להעלות
אותה לדיון והחלה לספר על אחת הקטינות שפנתה אליה ואמרה: "ההורים שלה באו
ואמרו מה קרה להם היא בסך הכל הצטלמה עם אייל גולן." גלית הסתירה את
פניה ואמרה: "ידעתי שאני אפול". שאר הנוכחים בשיחה באולפן המשיכו את
שיחתם כרגיל על מנת למשוך כמה שפחות תשומת לב אך הקטע פורסם בכל אמצעי התקשורת
השונים. השידור היה שידור חי ולכן לא היה ניתן לערוך או לצנזר את פליטת הפה של גלית .
בתקשורת
קיימים חוקים מוסכמים שאין לעבור עליהם.
גלית
גוטמן עברה על חוק צו איסור הפרסום והכפישה את שמו של אייל. ההאשמות כלפי אייל לא
היו מוצקות ובסיפורן של הקטינות היו חורים רבים ולכן עד היום אייל לא נמצא כאשם
והפרשה נסגרה.
לאחר שבחדשות 2 נחשף כי
ארבע מהקטינות שהעידו נגד גולן נחקרו באזהרה בחשד לעדות שקר, נחשפים קטעים מחקירת
הקטינות, שהודו כי שיקרו:
חוקר: כשאמרת בעדות ששכבת עם אייל
גולן 15 פעמים וקיבלת 800-1000 שקל כל פעם? קטינה: זה היה שקר.
חוקר: למה אמרת
שהלכת איתו לטייל בקניונים ושעשיתם אורגיות?
קטינה: לא יודעת.
חוקר: את מבינה איזה נזק זה עשה?
קטינה: כן.
חוקר: את יודעת שיש לו משפחה, יש לו
ילדים, השם שלו נפגע מאוד. אותו דבר עם החברות שלך. פתאום עכשיו אתן באות ואומרות
"תשמע, זה לא היה". מה עבר לך בראש כשאמרת "שכבתי עם אייל
גולן?"
קטינה: לא יודעת להסביר.
אבל השקרים של הקטינות לא עסקו רק בנושא יחסי המין, אלא גם בעניין
התשלום, ובעיקר בנוגע לשימוש בסמים - אודותיו נחקר גולן:
חוקר: אקריא לך מה שאמרת בחקירות הקודמות: כמה פעמים עישנת סמים עם אייל
גולן? "15 פעם". איזה סמים עישנתם? "או חום או ירוק, חשיש או
מריחואנה". מי הביא את הסמים? "אייל גולן". היה כזה דבר?
קטינה: לא.
חוקר: אני באמת רוצה להבין איך הגענו למצב הזה?
קטינה: לא יודעת.
חוקר:" לא יודעת" זה ברור, זה בעיה. אנחנו הלכנו והבאנו לפה בן אדם,
עצרנו אותו, אנחנו חוקרים אותו מהבוקר ועד הערב ואנחנו אומרים לו: היא אומרת ששכבת
איתה 15 פעמים, אומרת שהבאת לה אלף שקל, שהבאת לה מתנות, שעישנת איתה סמים. הוא
יושב פה בחדר בוכה, לא בוכה, אבל אומר לא היה, אומר "יש לי משפחה, יש לי
קריירה, אתם הורסים לי את החיים". ואני אומר לו שהן לא יגידו סתם, הן לא
ימציאו את זה.
אחרי שהתברר
לשוטרים כי מדובר בעלילה, עלה בהם חשש כי מאחורי העלילה עומדת מזימה. קשה היה להם
להאמין שסתם כך בודות ארבע קטינות סיפור כל כך קשה:
חוקר: יש לך סכסוכים עם אייל גולן? יכול להיות שמישהו ביקש ממך לעשות
את זה?
קטינה: לא.
חוקר: מישהו שילם לך לעשות את זה?
קטינה: לא.
חוקר: כי זה מוזר מאוד שיש פה לא
בחורה אחת, ארבע בנות, שאומרות את אותם הדברים. כשאמרת את זה חשבת על הנזק שזה
עלול לגרום, הדברים שלך?
קטינה: כן.
חוקר: מה חשבת כשישבת מול חוקר
ואמרת מה שאמרת?
קטינה: לא יודעת מה עבר לי בראש
באותה שנייה.
חוקר: זה לא שנייה, זה הרבה שניות,
על פני כמה חקירות, את אמרת דברים שלא קרו. קשה לי לראות איך ילדה בת 16 וחצי, 17,
ממציאה דברים על מישהו.
אייל גולן הוא אחד מהזמרים
היותר מוערכים בישראל, נחשב ל'זמר הלאומי' וזכה באינספור פרסים כמו זמר השנה, זמר
העשור, שיר השנה, אלבום השנה ועוד רבים.
למרות כל ההאשמות כלפיו, אייל
יצא זכאי וטענות הצד הנגדי הוכחו כשקריות.
כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת,
כל האשמה של אייל במקרה זה גורמת לפגיעה בשמו הטוב. הזכות לשם טוב נובעת מ3 חוקים
עיקריים: חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות וכבוד האדם וחירותו.
בנוסף, לא סתם שם המואשם לא
פורסם עוד בהתגלות הראשונית של הפרשה, לגורמים שבחרו להטיל על הפרשה צו איסור
פרסום יש את הסיבות שלהן ולאף גורם תקשורתי אין את הזכות לפרסם פרט כזה או אחר
מהפרשה.
חוץ ממי שהיה שותף לאותם רגעים
אף אחד מאיתנו לא יודע מה באמת קרה שם- לטובת אייל או לרעתו ולכן אף גורם לא יכול
להאשימו סתם.
זכויות וחוקים אלו מתנגשים עם
חוק העיתונאות - חופש הביטוי וחופש המידע.
כחלק מחבות התקשורת לעיתונאי
יש אחריות כלפי הציבור, התקשורת מספקת מידע מרכזי לחיינו ואילו העיתונאי הוא שליח
הציבור. בתור אזרחי מדינת ישראל - יש לנו זכות לדעת. אייל הוא זמר אהוב בקרב אלפי
נערות בישראל ופרשה מסוג כזה עלולה להדליק נורה אדומה אצל הרבה הורים לאו דווקא
בגלל אייל ספציפית אלא בגלל הסיטואציה עצמה. זהו נושא שחייב לעלות לסדר היום
הציבורי דרך התקשורת אשר אמורה לספק לנו מידע כזה.
אך מה עושים כאשר זה מתנגש עם
צו איסור הפרסום?
ראשית, נצא מנקודת הנחה שאם
הנושא לא פורסם שניות לאחר שהתרחש אומר כי אייל לא אנס סדרתי והוא לא מסוכן
לציבור.
המנחה והמגישה גלית גוטמן לא
הייתה אמורה לפלוט את שמו- בכוונה או בזדון, מחובתה לפרסם את הסיפור אך במידה
מבוקרת. להעלות נושא זה לדיון זה חכם ומותר עם או בלי קשר לפרשה אך אין לה שום
זכות להכריז עליו כאשם.
מצד שני- גולשי הרשת מתעלמים
מהאיסור ומדברים באופן גלוי על הזמר באמצעות דיונים וממים.
גלית גוטמן הפרה חוק חשוב
מאוד. לדעתי, יש לפנות לזכיינית קשת כדי שתטפל בנידון. עניין כזה לא יכול לחזור על
עצמו בנושא כזה או אחר. למרות שתפקידה של גלית הוא להעביר לציבור מידע היא נמצאת
תחת מסגרת בה לא ניתן לפרסם כל דבר. בפרשה זו כבר ידעו במי מדובר אך עניין זה יכל
לקרות בנושא ביטחוני רגיש ומסווג או בפרשות דומות לזו שבהן עוד לא ידוע במי מדובר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה